#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסה. האומר לחבירו אנסת את בתי והוא מכחיש ואמר לו משביעך אני ואמר אמן ואח""כ הודה. האם משלם חומש ואשם ומדוע?"	"לת""ק חייב דס""ל שסתם הטוען אנסת אינו תובע אלא בושת ופגם וכיון שכפר בבושת ופגם שהיא כפירת ממון חייב בחומש ובאשם. לר""ש פטור דס""ל שסתם הטוען אנסת אינו תובע אלא קנס וכיון דאם היה מודה לא היה משלם קנס אין זו שבועת כפירת ממון שחייבים עליה חומש ואשם.<br>כתבו התוס' (ד""ה רבי שמעון) דמיירי שייחד לו כלי לגבות ממנו דמי אונסו, ולר""ש פטור גם מטעם שאין יחוד כלי מועיל שזה דבר שלא בא לעולם שהרי אין נותן לו הכלי אלא אם יעמוד בדין ויתחייב."	כתובות מב. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסו. באיזו קושיא התקשו רבה ורב יוסף עשרים ושתים שנים. מדוע רבה לא חזר בו, ומה תירץ רב יוסף כשהתמנה לראש הישיבה? 	"רבה אמר שלדעת רבי שמעון נחשב הקנס לאחר העמדה בדין כממון לענין שיוכל להורישו לבניו. והתקשו רבה ורב יוסף שבמשנתנו נאמר שלרבי שמעון אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה, ואם קנס לאחר העמדה בדין ממון הוי להורישו לבניו מדוע ניתן הקנס לה ולא לאחין. וכתבו התוס' (מב,א ד""ה אמר ליה) שרבה לא חזר מדבריו כיון שקיבל מרבותיו דממונא הוי לר""ש.<br>ורב יוסף תירץ שקנס של אונס שאני דאמר קרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמישים כסף, לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה, וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו בשאר קנסות."	כתובות מב. - מב: ותוס'		
